נועם טורס בע"מ נ' פרץ ואח'

פסק דין

ביום 5.5.08 ארעה תאונת דרכים בה היה מעורב אוטובוס השייך לתובעת (להלן: "האוטובוס") ורכב נהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"). בעקבות אותה תאונה נגרמו לאוטובוס נזקים בגינם הוגשה התביעה בתיק דנא.

לטענת נהג האוטובוס מר אביתר יצחק, כאשר הגיע לצומת הרחובות אחידה - הים התיכון בקרית שמואל, הוא עצר ובחן את הצומת. משהחל לפנות שמאלה, הגיח הנתבע ועקף אותו, בעיצומה של הפניה, ופגע בדופן השמאלית של האוטובוס (להלן: "התאונה"). לדברי הנהג בעקבות התאונה הוא שאל את הנתבע מדוע עקף אותו והלה השיב כי ראה שהוא עומד בצומת זמן ארוך מדי.

שמאי מטעם התובעת אשר בחן את האוטובוס, מצא כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה מסתכמת בסך 5,450 ש"ח. בנוסף, נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך 1,000 ש"ח.

הנתבע מצדו טען בכתב הגנתו כי האוטובוס חנה כשארבעת פנסיו מהבהבים. לאחר שהנתבע המתין מספר דקות הוא החל בעקיפה, אלא שאז החל נהג האוטובוס בנסיעה ללא כל איתות, וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבע.

לאחר שבחנתי את גרסאות הנהגים שהעידו בפניי, ראיתי להעדיף את גרסתו של נהג האוטובוס מר אביתר יצחק על פני גרסת הנתבע. עדותו של מר יצחק היתה רציפה, ללא סתירות והוא תאר את

מהלך השתלשלות האירועים בצורה בהירה ומשכנעת ועשה עלי רושם חיובי וטוב. גרסתו אף התיישבה עם התיאור שנמסר לחברת הביטוח הכשרת הישוב אשר ביטחה את האוטובוס. עיון בתרשים שנעשה בידי הנהג, בגדר אותה הודעה, מלמד כי הוא תואם בדיוק את הגרסה שהעלה בפניי.

לעומת זאת, גרסתו של הנתבע כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו בפניי לא עלתה בקנה אחד עם הגרסה שהעלה בכתב ההגנה. בעוד שבכתב הגנתו טען כי עובר לתאונה, היה האוטובוס בחניה עם ארבעה פנסי איתות מהבהבים, הנה בעדותו בפניי הודה הנתבע כי התאונה ארעה בצומת. לדבריו "מדובר בצומת דו סטרית. ראיתי שהאוטובוס עמד איזה חמש דקות בסוף עקפתי אותו ואיך שעקפתי הוא יצא ביציאה" (עמ' 3 שורה 30 לפרוטוקול). גרסה זו שונה בתכלית מן הגרסה שבכתב ההגנה. זאת ועוד, על אף שבכתב ההגנה טען הנתבע כי ראה את פנסי האיתות של האוטובוס מהבהבים, הנה בחקירתו הנגדית נסוג והשיב "יכול להיות שבקטע הזה של מהבהבים או בלינקר אולי אני טועה" (עמ' 4 שורה 6 לפרוטוקול). הנה כי כן יוצא כי הנתבע במוצא פיו מודה כי עקף את האוטובוס בצומת משום שסבר כי הלה עצר זמן ארוך מדי. גרסה זו תואמת את גרסתו של נהג האוטובוס ומחזקת את אמינותו. לאור האמור, ברי כי האחריות לאירוע התאונה ולתוצאותיה רובצת באופן בלעדי על שכמו של הנתבע אשר בחר לעקוף את האוטובוס במרכזה של מוצת, במקום אסור ובכך נהג בחוסר זהירות ואחריות.

אשר לנזקים, לא מצאתי יסוד לטענות שהעלתה ב"כ הנתבעים לעניין זה. עיון בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת (ת/2) מלמד כי זו מפוטרת וסבירה בהחלט.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת תוך 30 יום את הסכומים שלהלן:

א.פיצוי בגין הנזקים הישירים בסך 5,450 ש"ח כמפורט בחוות הדעת ת/2.

ב.סך 1,000 ש"ח בגין שכ"ט השמאי כמפורט בחשבון ת/4.

ג.הסכומים לעיל יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 30.6.08, מועד עריכת חוות הדעת, ועד התשלום המלא בפועל.

ד.כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בגובה האגרה ששולמה בתיק, בשערוך ממועד תשלומה ועד היום, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ. ככל שלא ישולמו הסכומים בסעיף דנא תוך 30 יום יישאו בנוסף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד לסילוקם המלא בפועל.

ניתן היום, ל' חשון תש"ע, 17 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: